אני. אתה. וגם היא.
בוהה בים הרגוע. נושמת עמוק. הזכרונות שצפים בי מעלים בי חיוך נבוך והגוף שלי מתעורר לחיים. אני מתגעגעת אליו. אליה. גם הבוקר שלחתי להם תמונה...
בוהה בים הרגוע. נושמת עמוק. הזכרונות שצפים בי מעלים בי חיוך נבוך והגוף שלי מתעורר לחיים. אני מתגעגעת אליו. אליה. גם הבוקר שלחתי להם תמונה...
לפני רגע, היינו זרים ועכשיו הוא בפה שלי. בראש שלי. בגוף שלי.
אבל כתבתי לך שתכנס למיטה בלי לגעת בי, רציתי לחוש את התשוקה בלי ידיים, אי אפשר להגיד לך מה לעשות, בלתי נהיל אתה...
עוד לפני שסגר את הדלת הוא אסף אותי כמו קופיפה לזרועותיו, רגלי וידי כרוכות סביבו. תוך שהשפתיים שלנו דבוקות, צועד צעדים בודדים אל המיטה. "שיגעת...
רק לפני כמה ימים הפתיע אותה בנסיעה אל המדבר, פרש שמיכה על הרגבים המתפוררים ואהב אותה. ועכשיו, מתפוצץ מקנאה
מאז הגירושין, גיליתי את עצמי. גברים צעירים מתחילים איתי. לא מבינה למה, שקל הם לא יראו ממני. ואוי להם אם יגעו לי בשלט של הטלוויזיה.
אני יכול להציע משהו? "בטח." אמרתי להוא מהטינדר שהתחיל איתי. "את תיראי הרבה יותר צעירה ויפה אם תצבעי את השיער." נשמתי. נשמתי שוב. ואז עניתי...
לפני זמן יצאתי לבחון את עולם התשוקה. ההחלטה הראשונה שלי היתה לאפשר כמה שיותר תשוקה בחיי. 'לאפשר' כמילת מפתח ו'להתבונן' כמשימה. קפה למשל. קפה זו...
כל כולו שידר בטחון והגנה. חסון מאוד, שרירים בולטים דרך טי שירט לבנה פשוטה תחובה ברישול לתוך ג'ינס וחיוך גדול. הרגשתי בטוחה איתו וביקשתי מעצמי...